הזכות לשוויון היא זכות חוקתית והיא מעוגנת בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. ה"שוויון" הזה מחזיק מעמד, פחות או יותר, עד שאשה מחליטה להיות אם. אז פוגשים באפליה. כשחיפשתי עבודה כעורכת דין מתחילה, שאל אותי המראיין, עורך דין, מהן תוכניות הילודה שלי.

עורכת דין אחרת פוטרה ביום שהתקבלה משום שלא סיפרה בראיון הקבלה שהיא בהריון. נשים מתלוננות בפניי כי עבדו במקומות עבודה במשך שנים ארוכות, במסירות ובנאמנות, וראו את עצמן כחלק בלתי נפרד ממקום העבודה. אך כשנישאו וילדו מצאו את עצמן בלי עבודה, לא משנה כמה מסורות וטובות היו בעודן רווקות ובלי ילדים. בשנים האחרונות ניתנו כמה וכמה פסקי דין שהתייחסו בחומרה לאפליה והטילו על מעבידים פיצוי כספי. נראה כי ככל שיוגשו יותר תביעות, ומעבידים ישלמו פיצוי עונשי על התנהגות מפלה, ישתפר מצבן של הנשים העובדות.

בהקשר שלנו, החוק אוסר אפליה בשל הריון ובאחרונה נוספו למילה הריון גם טיפולי פוריות וטיפולי הפריה חוץ גופית (תיקון מיולי 2007).

די באמירה מפלה, למשל כי "נשים לא מתאימות לתפקיד", כדי להטיל על מעביד פיצוי עונשי

הלכה פסוקה: די באמירה מפלה, למשל כי "נשים לא מתאימות לתפקיד", כדי להטיל על מעביד פיצוי עונשי. פסק הדין המנחה בעניין אפליה הוא פסק הדין בעניין שרון פלוטקין ושדולת הנשים נגד אחים אייזנברג בע"מ. פלוטקין נענתה למודעת "דרושים" לפיה דרוש למעביד איש/ת מכירות.

בעת הראיון הסביר לה מנהל המשיבה, כי קיימות שתי משרות פנויות. האחת, של איש מכירות שעיקר מלאכתו מחוץ למשרד, והאחרת, של מי שעובד בתוך המשרד. פלוטקין הביעה את רצונה לעבוד כאשת מכירות מחוץ למשרד, בשל תנאי ההעסקה המשופרים של משרה זו, אולם, הוסבר לה באופן חד-משמעי, כי נשים לא מתאימות לתפקיד זה, בעיקר עקב השעות הארוכות הנדרשות מחוץ למשרד.

בסופו של דבר הועמדה מועמדותה של המערערת אך ורק לעבודה בין כותלי המשרד. כתב ידה של המערערת הופנה לחוות-דעת גרפולוג, שציין בחוות-דעתו בין היתר, כי המערערת מנהלת תחרות עם גברים "במגמה להוכיח עליהם את עליונותה". חוות-הדעת של הגרפולוג הייתה שלילית, והמערערת לא התקבלה לעבודה. במקומה התקבלה אשה.

למרות שבסופו של דבר התקבלה תחתיה אשה, בית הדין הארצי קבע כי די בשאלות בעלות אופי סטריאוטיפי בעת ראיון אישי או בטופסי הזמנה למכרזים כדי להטיל אחריות על מעביד פוטנציאלי. לא משנה אם כוונתו של המעביד היתה טובה ואם כלל לא התכוון להפלות. בית הדין הטיל על המעביד פיצוי כספי עונשי בסכום של 50,000 ש"ח.

מאמרים נוספים על אפליה בעבודה | עו"ד מיה צחור

פיטורים בהריון של עובדת פחות מחצי שנה

פיטורים בגלל ההריון לפני חצי שנה הם אפליה. הדגש: בגלל ההריון המשך קריאה »

פיטורי עובדת שניהלה רומן עם הממונה

מגיעות אליי עובדות שמדווחות על רומן עם הממונה. רומן בהסכמה, ללא ניצול קשרי מרות. אין להן טענה של הטרדה מינית. אבל מה קורה אם לפתע מודיע הארגון שבני... המשך קריאה »

אין תוקף לוויתור על הזכות לשוויון

פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבע כי אין תוקף לחתימה של עובד על מסמך, שבו הוא מוותר על הזכות לשוויון. המשך קריאה »

אפליה בשל גיל

לא רק נשים צעירות מופלות. מגיעות אליי נשים שקיבלו הודעת פיטורים מהממונה הצעיר שלהן בעבודה, שרוצה "להצעיר" את הארגון המשך קריאה »

אפליה בקבלה לעבודה

די באמירה מפלה, למשל כי "נשים לא מתאימות לתפקיד", כדי להטיל על מעביד פיצוי עונשי. המשך קריאה »

פס"ד תקדימי: לא צריך לצרף ראיות לכתב התביעה

האם תובעת צריכה לצרף לתביעתה הקלטות להוכחת האפליה? בית הדין הארצי בפסק תקדימי בערעור שהיגשתי קבע שלא המשך קריאה »

אפליה על רקע השקפת עולם

פסק דין המבהיר מהי אפליה על רקע השקפת עולם. בית הדין: הגנת המחוקק מפני אפליה מחמת השקפה לא נועדה להשקפת אדם אשר נצורה בלבו אלא באה לעגן את... המשך קריאה »