תפריט
21 שנות נסיון בדיני עבודה
הטרדה מינית, אפליה בעבודה
אודות »
21 שנות נסיון
בדיני עבודה
הטרדה מינית,
אפליה בעבודה
אודות »

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים שעשה ממרום מעמדו עשויים להיחשב לעבריינות מין. פרסום השם הוא העונש הוודאי, המוחלט, הבלתי הפיך, שכן הזכות לשם טוב, כפי שקבע בית המשפט העליון, חשובה כחיים עצמם. במאמר ב"הארץ" שגרר יותר תגובות מכל מאמר אחר שכתבתי, חשבתי שאפשר היה לנהוג אחרת.




המטרה של "מאקו" בפרסום הסיפור של בועז ארד לא היתה שיפור הנורמות החברתיות, לא הגנת הציבור וגם לא טובתה של מי שפנתה אליהם בתקווה שפרסום העניין ייתן מזור לכאביה. שאחרת היה אפשר להציע למתלוננת לנקוט צעדים מתונים בהרבה במסגרת האפשרויות הקיימות בחוק, שיתרמו תרומת מה להעצמתה, ועל הדרך גם לחידוד הנורמות הרצויות ואולי למיצוי מסוים של הדין עם האיש, בפרט על רקע תקופת ההתיישנות. אך מרגע שעניין כזה עובר לתקשורת, בדרך כלל קנה המידה היחיד לפרסום הוא עוצמת ה"סיפור".

פרסום השם, בעיקר אם אחד הצדדים מפורסם, אכן מעורר עניין ציבורי, אבל לא בהכרח מיטיב עם המתלוננת. בחוק יש שפע של אפשרויות: להתלונן, לתבוע כסף, להתנהל מול האיש ישירות בגישור או בהליכי צדק מאחה. אף לא אחת מהן אינה מרפאה אלא באופן יחסי את הכאב והנזקים של הנפגעת.

עורך "מאקו" אמר בתוכניתו של רזי ברקאי בגלי צה"ל, כי הועלו בתחקיר תלונות נגד מורים נוספים, אבל הוחלט להזכירם ללא שמם, משום שרמת הראיות נגדם לא היתה גבוהה כמו במקרה של ארד. לאחר מכן אמר העורך, כי מערכת מאקו אינה בית משפט. לא בית משפט, אבל חרצה את הדין, בלי מערכת האיזונים שנקבעה בפסקי דין, וכבעלת אינטרס עצמאי בפרסום.

התחושה היא, שמה שעמד בבסיס הפרסום, השיקול היחיד שנשקל, הוא היותו של ארד אמן בינלאומי מוערך, מורה בחסד עליון, במלים אחרות — אחלה סיפור. במסגרת השיקולים לא הובאה בחשבון העובדה שכנראה כבר חלה התיישנות על הפרשה, ושבתגובת האיש מבצבצים רמזים לחרטה וכאב. דומה שאיש לא נתן לבו לשאלה מה חומרת המעשים במדרג החומרה שנקבע בפסיקה — האם מדובר בניצול מיני גרידא, או במערכת יחסים אסורה? מה הסיכון לתלמידות קטינות נוספות?
כמה מתעתע השימוש שעושה התקשורת בנפגעות הטרדה מינית. ביחסי עורך דין לקוח החוזה ברור, שירות משפטי תמורת תשלום. טובת הלקוח עומדת לנגד עורך הדין בכל צעד ושעל, לרבות בשאלת הפרסום. בתקשורת, כמו שאני אומרת לכל מתלוננת שמדמיינת את התקשורת עושה צדק בשמה, הנפגעת מעמידה את עצמה ככלי לטובת צרכים של גוף שאין לה שליטה עליו.

ממתי מערכת עיתון קובעת את רף הראיות הנחוץ להרשעה בניצול יחסי מרות, שמצדיק פרסום מיידי בנסיבות רגישות כל כך?
האם מערכת מאקו דאגה לעדכן את המתלוננת שאלו דברי האיש בטרם נקודת האל־חזור, ושאלה אותה על עמדתה בנוגע לעצם הפרסום? או שמרגע שמסרה את עניינה למערכת העיתון אין לה שליטה האם ומה ייכתב. כלומר, מרגע זה המתלוננת היא כלי של התקשורת, לטובת התקשורת, והיא ורק היא נושאת פצע נוסף.

החיפזון לפרסם לאחר שאדם אומר שישים קץ לחייו, תוך התגדרות בנוהל שליחת שוטר, מעלה סימני שאלה האם השתרבבו שיקולים עיתונאיים־ציניים, למשל, לשם הדוגמה: חשש לבלעדיות או סימנים לצו קרב לאיסור פרסום.

לפי פסיקת בית דין לעבודה, השיקולים לפרסום שמו של אדם שלגביו טענות להטרדה מינית הם: מידת "חזקת החפות" העומדת לנפגע; העניין הציבורי המושפע ממעמדו של הנתבע; האם יש במידע תועלת מיוחדת לציבור? האם מדובר במידע רכילותי, או שהרצון לפרסום נובע מיצר נקם? בנוסף, יש לבדוק את מידת הביסוס של המידע, האם עבר את בחינתו של גורם חיצוני אובייקטיבי. שיקול לא פחות חשוב: הנזק הצפוי להיגרם לציבור כתוצאה מאי פרסום, לעומת הנזק הצפוי למי מהצדדים המעורבים בהליך כתוצאה מהתרתו.

רק פגיעה שהיא מעבר לפגיעה הרגילה עשויה להצדיק סגירת הדלתיים. הכלל בבתי הדין לעבודה הוא סגירת דלתיים עד לפרסום פסק הדין. בכך ניתנת הגנה לצדדים מפני פרסום עובדות שאינן נכונות וכך נמנעים דיווחים סנסציוניים ובלתי מוכחים בכלי התקשורת.

כמי שעוסקת בתחום יותר מ–20 שנה, אני מודעת היטב לכוח שנמצא בידי מי שעומד מול אדם שמגלה לראשונה, כי מעשים שעשה ממרום מעמדו עשויים להיחשב לעבריינות מין. פרסום השם הוא העונש הוודאי, המוחלט, הבלתי הפיך, שכן הזכות לשם טוב, כפי שקבע בית המשפט העליון, חשובה כחיים עצמם. כאשר עלי למסור לאדם מכתב ובו טענות המתלוננת, ואין בידי כתובת של עורך דינו, האדם מולי נבוך, המום, מבולבל, עמדת הנחיתות שלו חולשת על דיבורו, את עוצמת פעימות לבו אפשר לשמוע למרחוק, ולא משנה מה אופי הטענות או צדקתן. הדבר הראשון שאני עושה כעורכת דין, כאדם, הוא להפנותו לייעוץ משפטי לפני שיאמר דבר מה.

כמה פשוטים היו הדברים אם עורכי עיתון היו אומרים לאדם נסער שנשמע כמי שדיבר בכנות על סוף חייו, כי מוטב לו ללכת לייעוץ משפטי. אבל אז יש סיכון שמא יתעמעם עוקצו של התחקיר המעניין והבלעדי, רחמנא ליצלן יוצא צו מניעה נגד פרסום שמו של האיש, ואז שום כלום. מערכת העיתון תישאר ללא "סיפור". בימי ה־MeToo אין עניין בידיעה על בחורה שטוענת שמורה ללא שם בתלמה ילין ניהל אתה מערכת יחסים לא ראויה. הרי דברים דומים כבר פורסמו, ובלי שמו של האיש ההישג העיתונאי יירד ככל הנראה לטמיון.

כמה מתעתע השימוש שעושה המעצמה השביעית בנפגעות הטרדה מינית. ביחסי עורך דין לקוח החוזה ברור, שירות משפטי תמורת תשלום. טובת הלקוח עומדת לנגד עורך הדין בכל צעד ושעל, לרבות בשאלת הפרסום. בתקשורת, כמו שאני אומרת לכל מתלוננת שמדמיינת את התקשורת עושה צדק בשמה, הנפגעת מעמידה את עצמה ככלי לטובת צרכים של גוף שאין לה שליטה עליו.

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

הארץ, 30.10.17 אינטרס חברתי לעידוד תביעות נגד בעלי שררה, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, יכול לגבור במקרים מסוימים על עיקרון פומביות הדיון   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

ראיון לכתבה בדה מארקר 28.7.17 על הטרדות מיניות בהייטק   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

"הארץ", 18.9.16. להסכם כספי סביב הטרדה מינית בעבודה יש יתרונות רבים למתלוננת. טעות לקרוא לו "דמי שתיקה"   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

30.11.15, גלובס. אז מעכשיו נפתח דף בפייסבוק במקום להגיש תביעה על הטרדה מינית?   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי. במימיו העכורים והמלוחים של הים התיכון הבנתי מה זאת "העצמת נשים"   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר ב"הארץ" על הצעת החוק שעברה להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות על הטרדה מינית משלוש שנים לשבע שנים   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

19.10.09 Ynet. מאמרי בעקבות הצעת החוק להארכת חופשת הלידה. זו בעצמם חופשה ללא תשלום, לא צריך להתלהב   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

הארץ" 3.2.07. המחוקק האריך את האיסור לפטר אחרי חופשת לידה מ-45 יום ל-60 יום. האם השינוי ישאיר נשים במוקמות עבודה?   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

האם עובדת שמעדיפה לשתף פעולה עם הבוס, כדי לא לאבד את מקום העבודה, תוכל לצלוח את בית המשפט?   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

על הבעייתיות בחוק המחייב החזרה של העובדת לאחר חופשת לידה התראיינתי בעיתון לאשה   המשך קריאה »

הארץ | אפשר גם לא להתלונן במקום העבודה

"הארץ" 22.2.12. לא תמיד רוצה עובדת להיכנס למשבצת המתלוננת על הטרדה מיניח בעבודה. בעיקר כשלא היא יזמה את הבירור במקום העבודה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

כאשר הבוס הוא שר בממשלה האופציה היחידה להתלונן על הטרדה מינית היא תלונה במשטרה. יש להחיל על שרים דין משמעתי כמו מנהלים בשירות המדינה   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

קטע מראיון שלי לכתבה בגלובס ב-31.1.15 על מגמות בפסיקה ובחקיקה על הטרדה מינית בעבודה   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר שכתבתי ופרסמתי ב-Ynet ב-29.9.13 סקרתי את האפשרות להגיש תביעה כספית והתייחסתי לשאלות נפוצות בנושא תביעה כספית על הטרדה מינית   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר בהארץ (5.5.13) חידדתי את הבעיה של החוק למניעת הטרדה מינית שעלתה בעקבות פרשת עמנואל רוזן: האופציה של בירור תלונה במקום העבודה אינה מוצלחת.   המשך קריאה »

Ynet | לא לפרסם הסכמי פשרה בעניין הטרדה מינית

במאמר שפורסם ב- Ynet אני מסבירה למה חשוב לשמור על חשאיות הסכמי פשרה, בעקבות פסק דין ניתן בנושא הסכמי פשרה בין מתלוננת על הטרדה מינית לבין נאשם   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

במאמר שפרסמתי באתר Ynet אני כותבת מה על ממונה לעשות כדי שהקשר שלו עם העובדת, שנעשה בהסכמה, לא ייחשב בבוא היום הטרדה מינית בעבודה. וגם עומדת על הבעייתיות...   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

"הארץ" 1.7.13. הרצון להתחבר לטרנד הציבורי נגד הטרדה מינית במקום העבודה, מביא להצעות חוק פופוליסטיות   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

"הארץ" 11.12.11. משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום הטריד. אונס יש כשהולכים בחושך ברחוב   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עיקריה של הצעת החוק ממאי 2015 למניעת התעמרות בעבודה   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

Ynet 28.11.15: האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית?   המשך קריאה »

Ynet | הגנת יתר

מאמר ב-Ynet בחן את השאלה האם ההגנות על נשים בחוקי העבודה יוצרות נזק או תועלת. הבעתי את דעתי כי לעיתים מותחים את החבל חזק מדי. ויש דוגמאות   המשך קריאה »
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה
דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה, דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016 developed by: roimil.com
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין
הטרדה מינית בעבודה דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה
2002 - 2016
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של
כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי,
לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש
במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
developed by: roimil.com