תפריט
21 שנות נסיון בדיני עבודה
הטרדה מינית, אפליה בעבודה
אודות »
21 שנות נסיון
בדיני עבודה
הטרדה מינית,
אפליה בעבודה
אודות »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

מאמר שכתבתי בעקבות פרסום שם התובעת בבית ראש הממשלה


חבר הכנסת דוד אמסלם (ליכוד) פירסם ברדיו את שמה של התובעת החרדית מהקומה השנייה. מכותרת כתב התביעה שהועבר לאינטרנט נמחקו פרטיה, אבל נספחי התביעה הסגירו את שמה, מספר תעודת הזהות שלה, כתובתה וכתובת האימייל שלה. העובדה ששמה היה מחוק בכותרת התביעה העידה, כי היה עניין בחסיון שמה.

אפשר רק לדמיין את מחול השדים שעוברת אשה חרדית בת 24, שיצאה חוצץ נגד אשת ראש הממשלה, ואת הלחצים שבהם היא נתונה. כנראה הקודים של החברה החרדית עמדו לנגד עיניו של ח"כ אמסלם, כשהחליט לומר ברדיו את שמה. אם היא לא תחליט למחוק את התביעה, או נניח, להיענות להצעת פשרה כלשהי, יהיו מי שייעצו לה לעשות כך.

האם אפשר היה להקדים רפואה למכה ולמנוע את פרסום שמה של התובעת, על אף שאין מדובר בתביעה על הטרדה מינית? הרי אין שום אינטרס ציבורי בפרסום שמה של אשה שאינה משמשת בתפקיד ציבורי ולא עומדת לבחירת הציבור. האם חשיפת שמה של התובעת היא תנאי הכרחי בתביעות נגד אנשי ציבור? אם יותנה תנאי כזה, ברור כי הדבר ימיט כליה על תביעות נגד בעלי שררה, גם כאשר אין מדובר בראש ממשלה.

העיקרון של פומביות הדיון אינו עיקרון מוחלט. בחוק למניעת הטרדה מינית יש פתרון לעניין הזה, שנועד לעודד תביעות: דיונים בדלתיים סגורות. השופט המנוח מישאל חשין ראה במתלוננת על עבירת מין כמי שנזקקת להגנת החברה, שמא תיפגע במהלך ההליך המשפטי, שכן היא נוטלת על עצמה סיכון רב של פגיעה, נפשית וחברתית. משום כך הוא מתח את ההגנה נגד פרסום שמה של המתלוננת, גם כאשר הנאשם יצא זכאי. הוא סבר כי דווקא במקרים של זיכוי הנאשם מתעצמים השיקולים לאי־פרסום שמן של מתלוננות, מפני שהאינטרס החברתי לחשוף עבירות מין ייפגע אם יפורסם שמן.

לקריאת המאמר באתר הארץ »

כאשר אין מדובר בהטרדה מינית עדיין אפשר לבקש חיסוי על שמה של התובעת, מכוח סעיף בחוק בתי המשפט, שלפיו "בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על ביטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם".

בית המשפט העליון: "אין צורך בדמיון מפליג כדי לדעת ולהבין, כי במגזרי אוכלוסייה מסוימים עלול פרסום שמה של המתלוננת להביא לפירוק משפחתה ואולי אף לסכן את חייה"

נדיר לראות עובדת חרדית העומדת על זכויותיה בבית הדין לעבודה, ולתבוע אשת ראש ממשלה זה לא מעשה של מה בכך, גם בשביל תובעת חילונית ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. אין סיבה שלא ליישם את הלכת חשין גם כאשר אין מדובר בענייני מין. יש לשקול את נסיבותיה האישיות והמשפחתיות של התובעת. אם לפרסום שמה יהיו השלכות קשות ולא מידתיות עליה ועל משפחתה, מוטב להימנע מפרסום. "אין צורך בדמיון מפליג כדי לדעת ולהבין, כי במגזרי אוכלוסייה מסוימים עלול פרסום שמה של המתלוננת להביא לפירוק משפחתה ואולי אף לסכן את חייה", קבע חשין.

הרתיעה מפנייה לערכאות מושרשת בחברה החרדית, ומעוגנת בפסקי הלכה ובהוראות של רבנים המזהירים בתוקף מפני פנייה לבית דין שאינו דן לפי דין תורה. כך לפי מאמר של פרופ' אביעד הכהן על אפליה עדתית בחברה החרדית וייצוגן של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות, שפורסם בכתב העת "מעשי משפט", העוסק ביחסי הגומלין בין המשפט לבין תיקון חברתי. לדבריו, הדבר מרתיע בעלי דין חרדים מלממש את זכויותיהם. לגבי נשים, עצם הפנייה של אשה לגבר, לצורך ייצוג משפטי, עשויה להיתפש כפריצות.

אוכלוסיות מוחלשות מאופיינות, בין היתר, בהעדר מודעות לזכויותיהן ולדרכים למימושן. מאפיין זה מועצם בחברה החרדית, שמעבר להיותה מוחלשת, אינה נחשפת לנושא זכויות האדם,

אוכלוסיות מוחלשות מאופיינות, בין היתר, בהעדר מודעות לזכויותיהן ולדרכים למימושן. מאפיין זה מועצם בחברה החרדית, שמעבר להיותה מוחלשת, אינה נחשפת לנושא זכויות האדם, כי מערכת החינוך החרדית רואה בכך "חילול הקודש". לפי הכהן, לא מדובר רק באי־היכרות טכנית, שניתן להשלימה בלימוד או בקריאה, אלא בניכור מהותי. בעבור מי שגדל על ברכי תורה ומצוות, השפה של זכויות אדם היא שפה זרה. הדת היהודית מדברת בדרך כלל בשיח של חובות ומצוות, ולא בשיח של זכויות, המצריך מהפך מושגי שלם. הכהן הדגיש במאמרו, כי כל אדם חושב פעמיים לפני שהוא יוצא לקרב משפטי, על רקע הכניעה המוחלטת לסמכות הרבנים: "כשיורים — עפים ניצוצות לכל עבר, וגם התובע, אפילו זכה בסוף בדינו, עלול להיפגע". בחברה סגורה, כל יציאה נגד הנורמה נחשבת לבגידה ממש. הכהן מסביר, כי היחיד הפונה לבית המשפט יכול להסתכן בהדרה מהקהילה, אשר תתייג אותו כ"מוסר" ומשתף פעולה עם רשויות החוק החילוני.

בעתירה של האגודה לזכויות האזרח בעניין אפליה של סמינרים יוקרתיים לנשים חרדיות בירושלים, קיבל בית המשפט את בקשת העותרת להישאר בעילום שם, על רקע הרתיעה העמוקה בציבור החרדי מפנייה לגורמים חיצוניים, בשל המחיר החברתי הקשה שיש לחשיפה פומבית.
אינטרס חברתי לעידוד תביעות נגד בעלי שררה, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות שנגישותן למערכת המשפט קטנה או אפסית, יכול לגבור במקרים מסוימים על העיקרון של פומביות הדיון.
לדעת הכהן, שימוש בכלים משפטיים עשוי לקרב את החרדים לתורת זכויות האדם ולרכך מעט את הניכור בין החברה החרדית למערכת המשפט, אך זאת בדרכים הבאות: הגברת המודעות לזכויות אדם; ועידוד לעשות שימוש מעשי בזכויות אלה לשיפור מעמדם ולמניעת אפליה.

אם כך, אינטרס חברתי לעידוד תביעות נגד בעלי שררה, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות שנגישותן למערכת המשפט קטנה או אפסית, יכול לגבור במקרים מסוימים על העיקרון של פומביות הדיון. עובדה, פרסום השם רק נתן תחמושת לאלה שמעוניינים לגדוע את התביעה באבה, או לפחות לעצור תביעות נוספות מצד מי שעבדו בקומה השנייה בבית ראש הממשלה.

הארץ | התקשורת בפרשת בועז ארד

הארץ, 5.2.18. בתקשורת, כמו שאני אומרת לכל מתלוננת שמדמיינת את התקשורת עושה צדק בשמה, הנפגעת מעמידה את עצמה ככלי לטובת גוף שאין לה שליטה עליו.   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

ראיון לכתבה בדה מארקר 28.7.17 על הטרדות מיניות בהייטק   המשך קריאה »

הארץ | פיצוי כספי, לא דמי שתיקה

"הארץ", 18.9.16. להסכם כספי סביב הטרדה מינית בעבודה יש יתרונות רבים למתלוננת. טעות לקרוא לו "דמי שתיקה"   המשך קריאה »

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

30.11.15, גלובס. אז מעכשיו נפתח דף בפייסבוק במקום להגיש תביעה על הטרדה מינית?   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי. במימיו העכורים והמלוחים של הים התיכון הבנתי מה זאת "העצמת נשים"   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר ב"הארץ" על הצעת החוק שעברה להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות על הטרדה מינית משלוש שנים לשבע שנים   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

19.10.09 Ynet. מאמרי בעקבות הצעת החוק להארכת חופשת הלידה. זו בעצמם חופשה ללא תשלום, לא צריך להתלהב   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

הארץ" 3.2.07. המחוקק האריך את האיסור לפטר אחרי חופשת לידה מ-45 יום ל-60 יום. האם השינוי ישאיר נשים במוקמות עבודה?   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

האם עובדת שמעדיפה לשתף פעולה עם הבוס, כדי לא לאבד את מקום העבודה, תוכל לצלוח את בית המשפט?   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

על הבעייתיות בחוק המחייב החזרה של העובדת לאחר חופשת לידה התראיינתי בעיתון לאשה   המשך קריאה »

הארץ | אפשר גם לא להתלונן במקום העבודה

"הארץ" 22.2.12. לא תמיד רוצה עובדת להיכנס למשבצת המתלוננת על הטרדה מיניח בעבודה. בעיקר כשלא היא יזמה את הבירור במקום העבודה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

כאשר הבוס הוא שר בממשלה האופציה היחידה להתלונן על הטרדה מינית היא תלונה במשטרה. יש להחיל על שרים דין משמעתי כמו מנהלים בשירות המדינה   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

קטע מראיון שלי לכתבה בגלובס ב-31.1.15 על מגמות בפסיקה ובחקיקה על הטרדה מינית בעבודה   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר שכתבתי ופרסמתי ב-Ynet ב-29.9.13 סקרתי את האפשרות להגיש תביעה כספית והתייחסתי לשאלות נפוצות בנושא תביעה כספית על הטרדה מינית   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר בהארץ (5.5.13) חידדתי את הבעיה של החוק למניעת הטרדה מינית שעלתה בעקבות פרשת עמנואל רוזן: האופציה של בירור תלונה במקום העבודה אינה מוצלחת.   המשך קריאה »

Ynet | לא לפרסם הסכמי פשרה בעניין הטרדה מינית

במאמר שפורסם ב- Ynet אני מסבירה למה חשוב לשמור על חשאיות הסכמי פשרה, בעקבות פסק דין ניתן בנושא הסכמי פשרה בין מתלוננת על הטרדה מינית לבין נאשם   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

במאמר שפרסמתי באתר Ynet אני כותבת מה על ממונה לעשות כדי שהקשר שלו עם העובדת, שנעשה בהסכמה, לא ייחשב בבוא היום הטרדה מינית בעבודה. וגם עומדת על הבעייתיות...   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

"הארץ" 1.7.13. הרצון להתחבר לטרנד הציבורי נגד הטרדה מינית במקום העבודה, מביא להצעות חוק פופוליסטיות   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

"הארץ" 11.12.11. משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום הטריד. אונס יש כשהולכים בחושך ברחוב   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עיקריה של הצעת החוק ממאי 2015 למניעת התעמרות בעבודה   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

Ynet 28.11.15: האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית?   המשך קריאה »

Ynet | הגנת יתר

מאמר ב-Ynet בחן את השאלה האם ההגנות על נשים בחוקי העבודה יוצרות נזק או תועלת. הבעתי את דעתי כי לעיתים מותחים את החבל חזק מדי. ויש דוגמאות   המשך קריאה »
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה
דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה, דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016 developed by: roimil.com
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין
הטרדה מינית בעבודה דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה
2002 - 2016
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של
כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי,
לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש
במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
developed by: roimil.com