פגעו בזכויותיכן? אל תרוצו למעסיק עם החוק

מעסיק מודיע לאשה אחרי חופשת לידה שאין לה מה לחפש במקום העבודה, שהוא מעדיף את המחליפה, אם היא מתעקשת לחזור, שתחזור לחודשיים שהוא חייב לפי חוק עבודת נשים, אחרי זה הוא מפטר אותה.

לכאורה זו הפרה של חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. אסור לפטר אחרי חופשת הלידה, או להגיד לעובדת תחזרי ל-60 יום ואחרי זה הביתה.

ולא רק שאסור לפטר, החוק ופסיקה קובעים שאסור לשנות את התפקיד לעובדת שחוזרת מחופשת לידה או חופשה ללא תשלום. בכל מקרה של פיטורים, וגם של שינוי תפקיד לאחר חופשת הלידה, צריך לעשות שימוע. לעובדת שייצגתי נפסקו לאחרונה 40,000 שקל על היעדר שימוע לפני העברתה לסניף אחר לאחר חופשת הלידה. 

והעובדת? 
מי רוצה לעבוד במקום שלא רוצים אותה, בטח אחרי חופשת הלידה. בהריון לעיתים אין ברירה. הפיטורים האלה, בפרט אחרי חופשת הלידה, כל כך מקוממים שהיא מתרעמת ואז עושה את הטעות שהופכת את הקערה המשפטית על פיה: במקום לקחת את הנסיבות, לבדוק, להתייעץ, לראות מה עושים הכי טוב, אולי תביעה כספית, אולי לדרוש שישלם על התקופה שבה אסור לפטר בלי שתעבוד (כי כך קובעת הפסיקה, שעובדת לא חייבת לעבוד אחרי חופשת הלידה במקום שבו נמסר לה מראש כי פיטוריה ייעשו) – העובדת מוחה בפני המעביד על ההחלטה לפטר אותה, או לא להחזיר אותה לעבודה, או לפטר בלי היתר, או לפטר ללא שימוע. 

מאמרים נוספים על פיטורים והרעת תנאים לאחר חופשת הלידה באתר של עו"ד מיה צחור:

 מדריך זכויות פיטורים והרעת תנאים לאחר חופשת הלידה »
 בתביעה שייצגתי פיצוי חסר תקדים  לעובדת שהועברה סניף לאחר חופשת הלידה »
 שינוי ארגוני לאחר חופשת לידה - מותר לפטר? »

וכך היא הולכת לאינטרנט, מוציאה חוקים ופסיקות, לפעמים מהאתר שלי, ומראה לו: אסור. אתה מפר את החוק. והמעביד מסתכל, בוחן, ואומר אוקיי, את לא מפוטרת. תחזרי לעבוד, אני לא מפטר אותך. אבל אמרת לי שזה לחודשיים? אז אמרתי, תחזרי וזהו. 
או אם המעביד לא עשה שימוע לפני פיטורים, מה שגם יכול לשמש בידה עילת תביעה נגדו, או דרישה לפיצוי כספי, עכשיו הוא יעשה. יזמין אותה לשיחה, לפי הספר. רצית שימוע? קיבלת, עכשיו אני בסדר. שלא לדבר על המעבידים שמפטרים בלי היתר, כך שהעובדת יכולה לתבוע פיצויים עונשיים ושכר עד הלידה, ואחרי ה"ייעוץ" שהם מקבלים מהעובדת מבקשים בקשה להיתר. הכול חוקי. 

וכשבאים אליי לשיחת ייעוץ אני תמיד אומרת, אבל לאחר מעשה, למה, למה אתן יועצות משפטיות של המעביד? הוא שילם לכן על זה? מה יצא לכן? 

עובדת שזכויותיה נפגעו, תנאי עבודתה הורעו בשל ההריון ואחרי חופשת הלידה, לא צריכה לייעץ למעביד. אם הנפנוף הזה בחוק היה מביא להחזרת דברים לקדמותם, לכך שהגלגל יחזור לאחור ועכשיו העובדת תחזור לעבודתה אחרי חופשת הלידה באותו תפקיד, המחליפה תשוב אל מקומה, הייתי יכולה להבין את הייעוץ-חינם הזה.

אבל בדרך כלל זה לא כך. המעביד פשוט מתקן את דרכיו, נוהג לפי הספר, והעובדת תמצא את עצמה, במוקדם או במאוחר, מפוטרת, או במצב משפטי הרבה יותר מסובך. נניח היא מחליטה שהיא לא רוצה לחזור לעבודה כי הקריאה שלו לחזור אחרי חופשת הלידה היא מס שפתיים, לכי תוכיחי דבר כזה. המעביד כבר חכם יותר והוא יכתוב לה שחור על גבי לבן לחזור לעבוד. 
אז אין קייס, ואין עבודה, אבל יש ייעוץ משפטי למעביד, שלא הועיל במאום לעובדת. 

ולכן, פגעו בזכויותיכן/ם? נכון שהדבר הכי טבעי זה להראות למעביד שמה שעשה בל ייעשה. ואני אומרת, בטרם מעשה: להתאפק, זו טעות! מוטב ללכת לייעוץ משפטי שבו העובדת תראה איך היא מיטיבה את זכויותיה היא ולא של המעביד.