|
סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טובמאמרים נוספים בנושא ↓
מאמרי באתר סלונה בעקבות דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לבחורה שסיפרה על מין ללא הסכמה.
![]() אני קוראת על דבריה של ורדה רזיאל ז'קונט לאותה פונה שסיפרה לה כי גבר קיים איתה יחסי מין למרות שלא הסכימה. קראתי את כל הציטוטים, בדקתי אם דברים הוצאו מהקשרם, אולי הפסיכולוגית הביאה נקודת מבט שפשוט נשמעת פחות טוב לאוזניים רגישות. אבל לא. הפסיכולוגית לא רק שלא הראתה אמפתיה, אלא היא באמת לא חושבת שזה כזה ביג דיל שאיש כופה על עצמו על אשה. ואז מחשבתי התגלגלה לאותם סיפורים שאני שומעת בעבודתי על הטרדה מינית בעבודה. מה ורדה היתה אומרת לו שמעה סיפור של אשה שהבוס רוצה, רק רוצה, לשכב איתה, ומאז היא מרגישה שאין לה מה לחפש במקום העבודה הזה, שהיא לא שווה. קראו עוד:
או אותה עובדת שמנהלת קשר מיני עם הבוס בשעות העבודה, בצידי הדרכים שבהם הם עוברים בדרך ללקוחות, וכשהיא מתרוממת ואומרת לא עוד, אין לה מקום עבודה. לא כי פיטרו אותה, אלא פשוט לא מדברים איתה, לא מזמינים אותה לישיבות, פתאום היא לא נחוצה. כדי למרר חיים של עובדת לא צריך בהכרח פיטורים, גם לא יותר מדי מילים. עדיף לעשות מה שהוא רוצה, היא אומרת, ולא להגיע לקונפליקט הזה שבו אם היא לא מוכנה לשתף פעולה, הוא לא אומר לה אפילו בוקר טוב, היא אויר.אבל לא ורדה היא זו שמטרידה אותי. ורדה היא מבחינתי הארזים. אזובי הקיר הם השופטים והשופטות, שהם אלה שצריכים לשבת על המדוכה ולהחליט אם מדובר בהטרדה מינית, אם לפסוק פיצוי כספי. וגם שם, בבית המשפט, נופלת לעיתים השלהבת. האם עובדת שמעדיפה לשתף פעולה עם הבוס, מפלרטוטים ועד קיום יחסי מין, מאשר לא לאבד את מקום העבודה, תוכל לצלוח את בית המשפט? או אשה שלא עובדת כבר שנה וחצי כי מאז שהבוס הצמיד את שפתיו לשפתיה בחדר צדדי, היא עם בוסים גברים גמרה? האם עובדת שנפגעת עד עמקי נשמתה מהתייחסויות מיניות כלפיה מצד ממונה עד שהיא מחליטה לקום וללכת, תוכל לשכנע את בית המשפט כי מגיע לה פיצוי כספי? מה הבעיה, תאמר לה ורדה, כולה דיבורים. ומה יאמרו השופטים? החוק ברור, הפסיקה ברורה, כל הדוגמאות שהבאתי הן הטרדה מינית לפי החוק: אסור להציע הצעות מיניות, העובדת לא צריכה להראות סירוב לממונה על מנת שהצעותיו ייחשבו להטרדה מינית, יחסים שהם בין ממונה לעובדת, חזקה עליהם שנעשו תוך ניצול יחסי מרות. פסיקת בית הדין הארצי גם מודעת לקושי של עובדת לבטא את רצונה האמיתי בפני בעל סמכות, ומבהירה כי גם במקרה שבו העובדת היא זו שיזמה את הקשר עם מי שממונה עליה, זה לא מוריד מאחריותו. אבל אז מגיעה עובדת לבית המשפט והשופט אומר: "לא לנו לחפש בנבכי נפשה של התובעת, בקרבה שאותה היא מבקשת מצד בעלי סמכות שבסביבתה" (השופט טוינה בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע שדחה תביעה על ניצול יחסי מרות). אז יש חוק, יש פסיקה, אבל בשורה התחתונה מי שקובע הוא אותו שופט. הטרדה מינית אינה שחור ולבן, מעטות הן כאלה. היא בדרך כלל מארג של קשר, ניואנסים, וכן, היא תוקפת בעיקר את אלה שיש להן בעיה עם סמכות, לפעמים בעיה פשוטה למדי: הן תלויות בממונה לפרנסתן. אז כאשר קראתי את ורדה התחדדה בי התובנה למה לעיתים מוטב לסיים תביעות על הטרדה מינית בפשרה, בגישור, מחוץ לכותלי בית המשפט, ובלבד שהתובעות לא ייאלצו לתת את הסיפור האישי, הכל כך כואב שלהן, למי שאין לו עניין לשמוע את נבכי נפשן.
מאמרים נוספים בתקשורת | עו"ד מיה צחור
הארץ, 5.2.18. בתקשורת, כמו שאני אומרת לכל מתלוננת שמדמיינת את התקשורת עושה צדק בשמה, הנפגעת מעמידה את עצמה ככלי לטובת גוף שאין לה שליטה עליו. המשך קריאה »
הארץ, 30.10.17
אינטרס חברתי לעידוד תביעות נגד בעלי שררה, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, יכול לגבור במקרים מסוימים על עיקרון פומביות הדיון המשך קריאה »
ראיון לכתבה בדה מארקר 28.7.17 על הטרדות מיניות בהייטק המשך קריאה »
"הארץ", 18.9.16. להסכם כספי סביב הטרדה מינית בעבודה יש יתרונות רבים למתלוננת. טעות לקרוא לו "דמי שתיקה" המשך קריאה »
30.11.15, גלובס. אז מעכשיו נפתח דף בפייסבוק במקום להגיש תביעה על הטרדה מינית? המשך קריאה »
פוסט אישי. במימיו העכורים והמלוחים של הים התיכון הבנתי מה זאת "העצמת נשים" המשך קריאה »
מאמר ב"הארץ" על הצעת החוק שעברה להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות על הטרדה מינית משלוש שנים לשבע שנים המשך קריאה »
19.10.09 Ynet. מאמרי בעקבות הצעת החוק להארכת חופשת הלידה. זו בעצמם חופשה ללא תשלום, לא צריך להתלהב המשך קריאה »
הארץ" 3.2.07. המחוקק האריך את האיסור לפטר אחרי חופשת לידה מ-45 יום ל-60 יום. האם השינוי ישאיר נשים במוקמות עבודה? המשך קריאה »
על הבעייתיות בחוק המחייב החזרה של העובדת לאחר חופשת לידה התראיינתי בעיתון לאשה המשך קריאה »
"הארץ" 22.2.12. לא תמיד רוצה עובדת להיכנס למשבצת המתלוננת על הטרדה מיניח בעבודה. בעיקר כשלא היא יזמה את הבירור במקום העבודה המשך קריאה »
כאשר הבוס הוא שר בממשלה האופציה היחידה להתלונן על הטרדה מינית היא תלונה במשטרה. יש להחיל על שרים דין משמעתי כמו מנהלים בשירות המדינה המשך קריאה »
קטע מראיון שלי לכתבה בגלובס ב-31.1.15 על מגמות בפסיקה ובחקיקה על הטרדה מינית בעבודה המשך קריאה »
במאמר שכתבתי ופרסמתי ב-Ynet ב-29.9.13 סקרתי את האפשרות להגיש תביעה כספית והתייחסתי לשאלות נפוצות בנושא תביעה כספית על הטרדה מינית המשך קריאה »
במאמר בהארץ (5.5.13) חידדתי את הבעיה של החוק למניעת הטרדה מינית שעלתה בעקבות פרשת עמנואל רוזן: האופציה של בירור תלונה במקום העבודה אינה מוצלחת. המשך קריאה »
במאמר שפורסם ב- Ynet אני מסבירה למה חשוב לשמור על חשאיות הסכמי פשרה, בעקבות פסק דין ניתן בנושא הסכמי פשרה בין מתלוננת על הטרדה מינית לבין נאשם המשך קריאה »
במאמר שפרסמתי באתר Ynet אני כותבת מה על ממונה לעשות כדי שהקשר שלו עם העובדת, שנעשה בהסכמה, לא ייחשב בבוא היום הטרדה מינית בעבודה. וגם עומדת על הבעייתיות... המשך קריאה »
"הארץ" 1.7.13. הרצון להתחבר לטרנד הציבורי נגד הטרדה מינית במקום העבודה, מביא להצעות חוק פופוליסטיות המשך קריאה »
"הארץ" 11.12.11. משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום הטריד. אונס יש כשהולכים בחושך ברחוב המשך קריאה »
עיקריה של הצעת החוק ממאי 2015 למניעת התעמרות בעבודה המשך קריאה »
Ynet 28.11.15: האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית? המשך קריאה »
מאמר ב-Ynet בחן את השאלה האם ההגנות על נשים בחוקי העבודה יוצרות נזק או תועלת. הבעתי את דעתי כי לעיתים מותחים את החבל חזק מדי. ויש דוגמאות המשך קריאה »
|