תפריט
21 שנות נסיון בדיני עבודה
הטרדה מינית, אפליה בעבודה
אודות »
21 שנות נסיון
בדיני עבודה
הטרדה מינית,
אפליה בעבודה
אודות »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

במאמר ב"הארץ" (1.7.13) אני כותבת על הצעות החוק לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית


 מאת מיה צחור

שטף של הצעות חוק פוקד אותנו באחרונה. בעקבות פרשת עמנואל רוזן הגישה חברת הכנסת זהבה גלאון ממרצ הצעה, שלפיה מעסיקים שערכו בירור על הטרדה מינית מכוח החוק, יחויבו לפרסם את תוצאותיו. כך, אם יפוטר המטריד, סיבת הפיטורים תהיה גלויה והדבר ילווה אותו בכל אשר יפנה.

למאמרים נוספים של עו"ד מיה צחור על הטרדה מינית בעבודה >>

לכאורה זוהי הצעה נהדרת: מי שנמצא "אשם" בהטרדה במקום העבודה לא יוכל להתחמק מאות הקין. ההצעה באה לענות על צורך חברתי - על מנת שבירורים הנוגעים להטרדה מינית לא יטואטאו אל מתחת לשטיח. אבל מהו אותו בירור במקום העבודה החורץ כך את גורלו של אדם? הרי מקום עבודה אינו בית משפט.

איך מתנהל אפוא ההליך שגלאון מציעה לתת לו חשיפה? מי היא אותה ישות במקום העבודה שקובעת אם היתה או לא היתה הטרדה מינית, ובכך חורצת את דינו של העובד ונוטלת את מטה לחמו ואת כבודו? האם היועץ המשפטי במקום העבודה יעשה זאת? האחראית שעברה קורס של כמה שבועות בנושא החוק? ואם האחראי במקום העבודה קבע כי אכן היתה הטרדה מינית והמעשה יפורסם וילווה את העובד בדרכו החדשה - בפני מי הוא יוכל לערער על כך?

כל השאלות הללו, כמו גם הבעייתיות הכרוכה בבירור שנעשה במקום עבודה, לא נבדקו. נראה שהרצון להתחבר להתקוממות הציבורית הגוברת נגד הטרדה מינית במקום העבודה גרם לח”כ גלאון להעלות הצעות ללא בדיקה מעמיקה של השלכותיהן.

בינתיים ירדה ההצעה הזאת מסדר היום, אך במקומה הועלתה אחרת - גם היא תוצר של השיח התקשורתי הגואה בתחום. ח"כ מיכל רוזין (מרצ) הציעה לשלש את סכום הפיצוי שאפשר לתבוע בגין הטרדה מינית ללא הוכחת נזק - מ-50 אלף שקל ל–150 אלף שקל.

מנסחי ההצעה מסבירים, כי "בכך תוגבר ההרתעה מביצוע הטרדות מיניות". כלומר, אדם יחשוב פעמיים לפני שהוא מטריד מינית אשה במקום העבודה, אם יידע שהוא עשוי לשלם על כך 150 אלף שקל. ההנחה היא שהכתם שדבק באדם שנחשף כמטריד מינית לא ירתיע אותו ולא האיום בהתבזות ובנידוי חברתי, וגם לא הקנס בסך 50 אלף שקל, או איום הפיטורים, כאשר מדובר במנהל המטריד עובדת הנתונה למרותו, ואפילו לא הסיכון שיתקשה למצוא עבודה אחרת - רק שילוש הקנס יהווה הרתעה.

האמנם זהו התיקון המתבקש בחוק למניעת הטרדה מינית, 15 שנה לאחר שנחקק? נכון שבסכום שנקבע בחוק אין די כדי לפצות אשה שהוטרדה מינית במקום עבודתה, שהושפלה ובוזתה ואולי גם איבדה את מקום עבודתה אם התייצבה נגד המטריד. ועדיין, נשאלת השאלה האם זוהי הבעיה הקשה ביותר הטעונה תיקון בחוק למניעת הטרדה מינית.

בתי הדין לעבודה אמנם אינם נוטים בדרך כלל לפסוק את הסכום המרבי כפיצוי על הטרדה מינית ללא הוכחת נזק, אבל בית הדין הארצי לעבודה הותיר פתח לתביעות גדולות יותר. באחרונה אף נפסק, כי אם עובדת מוכיחה רצף של הטרדות מיניות מצד אותו אדם - מטריד סדרתי - היא יכולה לתבוע את מלוא סכום הפיצוי על כל מעשה הטרדה בנפרד, לפי החומרה והנסיבות. חוץ מזה, בית הדין יכול לפסוק פיצוי ללא הגבלת סכום, בגין נזק נפשי והפסד השתכרות. בכך ענה בית הדין על הצורך להגדיל את סכומי התביעה במקרים המתאימים. עובדת שהוטרדה יכולה גם לתבוע את מקום העבודה בנוסף לתביעה נגד העובד שהטריד אותה.

אם יתקבל התיקון המוצע לחוק והסכום המרבי של פיצוי על הטרדה מינית ללא הוכחת נזק יעמוד על 150 אלף שקל, יגדל אמנם כוח המיקוח של עובדות מול מטרידים, אך קרוב לוודאי שרק מי שההטרדות שעברו היו חמורות ביותר, הסבו נזק רב ובוצעו על ידי עובדים בעלי אמצעים - יזכו לקבל את הסכום הזה. כך ימצאו עצמן מתלוננות נמדדות בסרגל תמחור על ידי בית הדין, שבקביעתו הכספית ייתן ציון לחומרת ההטרדה.

החוק למניעת הטרדה מינית הוא חוק צעיר יחסית, המצוי עדיין בהתהוות. הנורמות שביקש המחוקק להשריש טרם הופנמו והן מקבלות משנה תוקף כאשר מתעוררת פרשה ציבורית. כך נחשף הציבור למטרות החוק, למה אסור ומה מותר, לניואנסים של יחסים בהסכמה. על־פי החוק להטרדה מינית נחשבת גם התבטאות מילוליות ללא כוונה מינית, למשל בדיחות גסות, או התייחסות מינית מבזה חד־פעמית. ההטרדות על כל סוגיהן מהוות לכאורה עבירה פלילית - עניין שכשלעצמו שווה דיון. לפי הצעת החוק החדשה של ח”כ רוזין, לכל מעשה של הטרדה, קלה כחמורה, יוצמד תג מחיר של 150 אלף שקל.

הגדלת הפיצוי ללא הוכחת נזק לסכום שמעטים הם העובדים השכירים שיוכלו לעמוד בו, לא תשרת את הערכים המונחים ביסוד החוק, והיא אף עלולה להפוך את העיסוק המשפטי בו לקטנוני ומעורר אנטגוניזם. מוטב להשאיר את קביעת סכום הפיצוי לבתי הדין לעבודה, לפי נסיבות המעשים וחומרתם, ולהציע תיקונים הנובעים מהבעייתיות של החוק ולא מרחשי הלב של הציבור.

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

30.11.15, גלובס. אז מעכשיו נפתח דף בפייסבוק במקום להגיש תביעה על הטרדה מינית?   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

Ynet 28.11.15: האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית?   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עיקריה של הצעת החוק ממאי 2015 למניעת התעמרות בעבודה   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

"הארץ" 11.12.11. משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום הטריד. אונס יש כשהולכים בחושך ברחוב   המשך קריאה »

Ynet | לא לפרסם הסכמי פשרה בעניין הטרדה מינית

במאמר שפורסם ב- Ynet אני מסבירה למה חשוב לשמור על חשאיות הסכמי פשרה, בעקבות פסק דין ניתן בנושא הסכמי פשרה בין מתלוננת על הטרדה מינית לבין נאשם   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

במאמר שפרסמתי באתר Ynet אני כותבת מה על ממונה לעשות כדי שהקשר שלו עם העובדת, שנעשה בהסכמה, לא ייחשב בבוא היום הטרדה מינית בעבודה. וגם עומדת על הבעייתיות...   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר בהארץ (5.5.13) חידדתי את הבעיה של החוק למניעת הטרדה מינית שעלתה בעקבות פרשת עמנואל רוזן: האופציה של בירור תלונה במקום העבודה אינה מוצלחת.   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר שכתבתי ופרסמתי ב-Ynet ב-29.9.13 סקרתי את האפשרות להגיש תביעה כספית והתייחסתי לשאלות נפוצות בנושא תביעה כספית על הטרדה מינית   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

קטע מראיון שלי לכתבה בגלובס ב-31.1.15 על מגמות בפסיקה ובחקיקה על הטרדה מינית בעבודה   המשך קריאה »

הארץ | שר בלי דין

כאשר הבוס הוא שר בממשלה האופציה היחידה להתלונן על הטרדה מינית היא תלונה במשטרה. יש להחיל על שרים דין משמעתי כמו מנהלים בשירות המדינה   המשך קריאה »

Ynet | הגנת יתר

מאמר ב-Ynet בחן את השאלה האם ההגנות על נשים בחוקי העבודה יוצרות נזק או תועלת. הבעתי את דעתי כי לעיתים מותחים את החבל חזק מדי. ויש דוגמאות   המשך קריאה »

הארץ | אפשר גם לא להתלונן במקום העבודה

"הארץ" 22.2.12. לא תמיד רוצה עובדת להיכנס למשבצת המתלוננת על הטרדה מיניח בעבודה. בעיקר כשלא היא יזמה את הבירור במקום העבודה   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

על הבעייתיות בחוק המחייב החזרה של העובדת לאחר חופשת לידה התראיינתי בעיתון לאשה   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

הארץ" 3.2.07. המחוקק האריך את האיסור לפטר אחרי חופשת לידה מ-45 יום ל-60 יום. האם השינוי ישאיר נשים במוקמות עבודה?   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

האם עובדת שמעדיפה לשתף פעולה עם הבוס, כדי לא לאבד את מקום העבודה, תוכל לצלוח את בית המשפט?   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

19.10.09 Ynet. מאמרי בעקבות הצעת החוק להארכת חופשת הלידה. זו בעצמם חופשה ללא תשלום, לא צריך להתלהב   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר ב"הארץ" על הצעת החוק שעברה להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות על הטרדה מינית משלוש שנים לשבע שנים   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי. במימיו העכורים והמלוחים של הים התיכון הבנתי מה זאת "העצמת נשים"   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

ראיון לכתבה בדה מארקר 28.7.17 על הטרדות מיניות בהייטק   המשך קריאה »
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה
דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה, דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016 developed by: roimil.com
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין
הטרדה מינית בעבודה דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה
2002 - 2016
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של
כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי,
לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש
במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
developed by: roimil.com