ראיות בתביעת הטרדה מינית

כשאני מבררת בפגישת הייעוץ אם יש ראיות להטרדה המינית הנטענת, התשובה היא בדרך כלל מחקתי הכול. מוחקים כי הממונה דרש למחוק, או כי מדובר בעניינים שלא רוצים שאחרים יראו. או פשוט עבר זמן ונמחק, מי ידע שיום אחד המסרונים האלה יצטרכו לאשש טענה על הטרדה מינית והתנכלות.

סיבה יותר פשוטה על למה קשה להוכיח תביעות של הטרדה מינית בעבודה, היא כי הטרדה מינית לא נעשית בדרך כלל בנוכחות עוד אנשים, אלא בפרטיות, בין ארבעה קירות, בסיטואציה שאין לה קהל. אבל עדיין, אפשר להוכיח הטרדה מינית.

אתם מחפשים בגוגל חומר על מה זה הטרדה מינית כי משהו קרה, והגעתם הנה לאתר שלי, קחו עט ורישמו. או רישמו ביומן שלכם בטלפון או במחשב, רק שיהיה לזה גיבוי. מה קרה ומתי קרה. תאריכים זה חשוב ביותר. לא משנה אם קוראים לזה הטרדה או לא, עוד לפני שבכלל חושבים על להתייעץ, רישמו.

פסק דין שניתן בבית הדין האזורי לעבודה דחה תביעה על הטרדה מינית, בין היתר כי התובעת סיפרה על מעשי ההטרדה המינית באופן לאקוני וכללי ובלי שפירטה, ובחקירתה לא ידעה לומר מתי ההטרדות המיניות התרחשו, באיזה תאריך מדובר.
אז אם עובד או עובדת מרגישים שהם מוטרדים, דבר ראשון צריך לנהל יומן, לרשום, בלי קשר אם מתכוונים לעשות משהו עם ההטרדה המינית, לפני שאפילו מבררים על האירוע שקרה נשחב להטרדה מינית לפי החוק.
אז נגיד האסאמאסים נמחקו ויומן אין וגם הזיכרון בתאריכים לא מהמשובחים, עוד יכול להוכיח הטרדה מינית. אם בזמן התרחשות אירועי ההטרדה המינית המתלוננ/ת סיפרו על כך לחברים, משפחה, פסיכולוג, רופא. לא עכשיו, בדיעבד, אחרי הייעוץ, אלא בזמן שההטרדה המינית התרחשה.
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי כאשר קוראים לעדות בן משפחה או חבר או חברה, כאלה ששדיברו איתם בזמן שהאירועים התרחשו, זו עדות חשובה שיכולה לשפוך אור על מה עבר על המתלוננ/ת בזמן אמיתי. נקבע כי אין מדובר בעדות שמועה. 
נתקלתי במקרים שהמתלוננת ניהלה יומן אישי ורשמה את מה שקרה ואת תחושותיה. יומן אמיתי, לא לצרכים של תביעה עתידית או איסוף ראיות. אבל יומן זה דבר מאוד אישי ופרטי ולא תמיד רוצים לחשוף את מה שכתוב שם, אפילו שזה יכול לעזור בתביעה. לכן עדיף לנהל יומן של תאריכים ואותו להציג בשלב הראשון.
לא. בתי המשפט קבעו שבתביעות הטרדה מינית מדובר באותו נטל ראיה, לא גבוה מזה של תביעות רגילות בעניינים אחרים. בית הדין סבור של צריך רמה מוגברת של הוכחה.
בתביעות הטרדה מינית מסוג ניצול מרות בעבודה - בית הדין לעבודה מבין את הקשיים הכרוכים בהבאת ראיות. אם מדובר למשל במרעכצת יחסים שאחד הצדדים לה נשוי, כמעט בטוח שכל המסרונים נמחקו כליל.

פסקי הדין קבעו כי בתביעות על פי החוק למניעת הטרדה מינית, בית הדין לעבודה יבחן קודם כל את ראשית הראיה בהתאם לנטל הוכחה ראשוני כמו במשפט רגיל. כלומר, התובעת, למשל, צריכה להוכיח שהיתה זו מערכת יחסים עם בעל מרות. החזקה היא שמדובר בהטרדה מינית מסוג ניצול יחסי מרות. עכשיו על בעל המרות לסתור את טענת התובעת בדבר ניצול יחסי המרות.
הפסיקה מכירה בקושי של תובעות להביא ראיות על הטרדה מינית. קודם כל זה נושא שקשה לדבר עליו, נושא מביך ואינטימי המציף רגשות. דבר שני, מי שיש לו את המסמכים הוא בדרך כלל המעסיק. כך שאם היא לא תביא ראיות, זה לא בהכרח יעמוד לחובתה. בית הדין מודע לכך שלמנהל בעל המרות יהיה יותר קל להביא עובדים שהסרים למרותו שיעידו לטובתו, לעומת העובדת הנמצאת בעמדת חולשה יחסית ותתקשה בהבאת עובדים שיעידו לטובתה.
בנוסף, בית הדין לעבודה התייחס לקושי הנפשי שבעצם הדיבור על מעשים שנעשו כלפי המתלוננת. עלולה להתלוות לכך תחושה של ביזוי ועוגמת נפש, כמו גם חשש מתגובתם של קרוביה של המתלוננת.
מתלוננות רבות לא ממהרות להתלונן. לא תמיד הן בכלל מודעות שמה שנעשה כלפיהן הוא הטרדה מינית. לפעמים הן לא מתלוננות בגלל הבושה, העלבון, הפחד מחשיפה והעובדה שמי שהן מתלוננות נגדו הוא בעל סמכות. לכן כבישתה של תלונה על הטרדה מינית לא תעיב באופן מיידי על גרסת התובעת ומהימנותה. היא רק תצטרך להביא הסבר מדוע כבשה את העדות.
כן. מותר. הקלטה שבה אחד מהמשתתפים בשיחה יודע עליה אינה פסולה. זה באופן כללי. אם מחליטים להקליט כדאי לשקול ללכת לייעוץ משפטי לראות מה צריך להקליט ואיך לנהל נכון את השיחה.