תפריט
21 שנות נסיון בדיני עבודה
הטרדה מינית, אפליה בעבודה
אודות »
21 שנות נסיון
בדיני עבודה
הטרדה מינית,
אפליה בעבודה
אודות »

הארץ | שר בלי דין

לעובדת אין כתובת במקום העבודה להתלונן על הטרדה מינית כאשר הבוס הוא שר. ההליך הפלילי לא תמיד מתאים.




נניח שבמקום עבודה מסוים נפוצו שמועות על מערכת יחסים אינטימית בין מנהל לעובדת הכפופה לו. במקרה כזה החוק מחייב את המעביד להעביר את העניין לבדיקת האחראית למניעת הטרדות מיניות במקום העבודה; היא אמורה לדבר עם העובדת, עם המנהל ועם עדים, ולבדוק אם מדובר בניצול יחסי מרות או ברומן בהסכמה.

חובת הבירור קמה כשנודע למעביד על החשדות, גם בלא שהוגשה תלונה מצד העובדת. אותו מנהל הממונה על העובדת יצטרך לתאר את טיב הקשר עמה, ולהשיב מדוע לא דיווח על מערכת היחסים במקום העבודה או מדוע לא הביא לביטול יחסי המרות בינו לבין העובדת.

לקריאת המאמר בעיתון "הארץ" לחצו כאן>>

לפי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, יחסים בין מנהל לכפופה לו הם ניצול יחסי מרות, אלא אם המנהל מוכיח שהקשר אינו מיני בלבד, וכי דיווח עליו ופעל להפסקת יחסי המרות. ככל שפערי המעמד והפרשי הגיל בין הממונה לעובדת גדולים יותר, כך גוברת הנטייה לקבוע כי מדובר בניצול יחסי מרות, גם אם העובדת לא סירבה או אפילו יזמה את הקשר.

ומה אם מדובר בשר? האם גם שר המנהל קשר מיני עם עובדת צריך לדווח ולהפסיק את יחסי המרות? אם עובדת במשרד ממשלתי סובלת מהטרדה מינית מצד שר, מי אחראית לברר את תלונתה ולפעול ליצירת סביבת עבודה נקייה מהטרדות?

לשרים, מתברר, יש דין אחר, כלומר דין פלילי בלבד.

החוק קובע שלושה ערוצי פעולה במקרה של הטרדה מינית: תלונה במשטרה, תלונה במקום העבודה או תביעה כספית. החוק מחייב מקומות עבודה לקבוע דרך יעילה להגשת תלונה על הטרדה מינית, לתלות תקנון ולמנות אחראית. מעבידים שלא ממלאים חובות אלה חשופים לתביעות. בשירות המדינה יש לעובדת כתובת לתלונה, אבל רק אם הממונה עליה הוא עובד שירות המדינה. היא יכולה לפנות בתלונה לממונה במשרדה מטעם נציבות שירות המדינה, ואם יש שמועה על הטרדה מינית, הנציבות צריכה לחקור. דוגמה לכך היא חקירתו של ראש הלשכה של בנימין נתניהו, נתן אשל, שנערכה בלי שהוגשה תלונה על ידי עובדת.

למאמרים נוספים על הטרדה מינית בעבודה, החוק, פסקי דין ופרשנות של עו"ד מיה צחור>>

לא כך הדבר כאשר הבוס הוא שר בממשלה, שעליו לא חל הדין המשמעתי. במקרה כזה אין לעובדת כתובת לתלונה במקום העבודה, וגם אם כולם יודעים שהיא סובלת, אין מנגנון לבירור ולחקירה. האופציה היחידה היא תלונה במשטרה. אלא שלא כל מקרה מתאים לחקירה פלילית, ועובדות רבות נרתעות מחקירה כזאת. הליכים פליליים אינם נותנים מענה לאינטרס הציבורי לקבוע לנבחרי ציבור נורמות התנהגות, שאם עברו עליהן יתנו את הדין לפחות כמו עמיתיהם העובדים בשירות המדינה.

הדין המשמעתי בשירות המדינה אינו מוגבל להיבט הפלילי של הטרדה מינית, אלא קובע כעבירת משמעת גם "התנהגות בלתי הולמת", שעליה כתב בית המשפט העליון כי אין לה גבולות מוגדרים, ושוליה רחבים ביותר. מדובר בהתנהגות פסולה מן הסוג ששום ארגון אינו יכול לסבול, משום שאם תיהפך למקובלת, היא תערער את אמון הציבור ותחבל בתפקוד הארגון.

בית המשפט העליון רואה בחומרה יחסי מין של בכיר בשירות הציבורי עם עובדות הכפופות לו, גם אם אין בהם ניצול מרות ונשמרה הפרדה בין שעות העבודה למפגשים האינטימיים. נקבע כי קשר כזה פוגע בתפקוד התקין ובתדמית הראויה של שירות המדינה. עצם קיומו מעורר חשש לניגוד עניינים בין אחריות הממונה כלפי הכפופים לו וכלפי הציבור, לבין האינטרס הפרטי שלו. בית המשפט קבע גם שאמצעי המשמעת המתאים ביותר לעובד שניצל את מרותו הוא שלילת המרות, כלומר העברה מתפקיד ניהולי.

אבל הנורמות המשמעתיות אינן חלות כאמור על נבחרי ציבור, וכך יוצאים השרים "נשכרים" לעומת המנהלים במשרדיהם, החשופים לתלונה במקום העבודה ולסנקציות, כמו פיטורים או נזיפה.

המסקנה היא שיש צורך דחוף בחקיקת חוק שיחיל דין משמעתי על שרים. זו משימתן של המפלגות המשתתפות במשא ומתן הקואליציוני והחותרות לפוליטיקה אחרת - משימה החשובה לא פחות מהגבלת מספר השרים בממשלה.

גלובס | אז למה תביעה אם אפשר שיימינג

30.11.15, גלובס. אז מעכשיו נפתח דף בפייסבוק במקום להגיש תביעה על הטרדה מינית?   המשך קריאה »

Ynet | מילים שלא מנסות לגעת

Ynet 28.11.15: האם לאמר לעובדת תמיד הייתי חרמן עלייך, הישבן שלך עושה לי את זה, זו הטרדה מינית?   המשך קריאה »

הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה

עיקריה של הצעת החוק ממאי 2015 למניעת התעמרות בעבודה   המשך קריאה »

הארץ | מעדיפות כותרות

"הארץ" 11.12.11. משה קצב לא אנס, אמרה לי מכרה, מקסימום הטריד. אונס יש כשהולכים בחושך ברחוב   המשך קריאה »

הארץ | לא כך נאבקים בהטרדה מינית

"הארץ" 1.7.13. הרצון להתחבר לטרנד הציבורי נגד הטרדה מינית במקום העבודה, מביא להצעות חוק פופוליסטיות   המשך קריאה »

Ynet | לא לפרסם הסכמי פשרה בעניין הטרדה מינית

במאמר שפורסם ב- Ynet אני מסבירה למה חשוב לשמור על חשאיות הסכמי פשרה, בעקבות פסק דין ניתן בנושא הסכמי פשרה בין מתלוננת על הטרדה מינית לבין נאשם   המשך קריאה »

Ynet | מה על ממונה לעשות כדי שהרומן עם העובדת לא ייחשב הטרדה מינית

במאמר שפרסמתי באתר Ynet אני כותבת מה על ממונה לעשות כדי שהקשר שלו עם העובדת, שנעשה בהסכמה, לא ייחשב בבוא היום הטרדה מינית בעבודה. וגם עומדת על הבעייתיות...   המשך קריאה »

הארץ | הממונה, המטריד ודין הפייסבוק

במאמר בהארץ (5.5.13) חידדתי את הבעיה של החוק למניעת הטרדה מינית שעלתה בעקבות פרשת עמנואל רוזן: האופציה של בירור תלונה במקום העבודה אינה מוצלחת.   המשך קריאה »

Ynet | הטרדה מינית בעבודה מדריך לתביעה כספית

במאמר שכתבתי ופרסמתי ב-Ynet ב-29.9.13 סקרתי את האפשרות להגיש תביעה כספית והתייחסתי לשאלות נפוצות בנושא תביעה כספית על הטרדה מינית   המשך קריאה »

גלובס | מגמות בפסקי דין על הטרדה מינית

קטע מראיון שלי לכתבה בגלובס ב-31.1.15 על מגמות בפסיקה ובחקיקה על הטרדה מינית בעבודה   המשך קריאה »

Ynet | הגנת יתר

מאמר ב-Ynet בחן את השאלה האם ההגנות על נשים בחוקי העבודה יוצרות נזק או תועלת. הבעתי את דעתי כי לעיתים מותחים את החבל חזק מדי. ויש דוגמאות   המשך קריאה »

הארץ | אפשר גם לא להתלונן במקום העבודה

"הארץ" 22.2.12. לא תמיד רוצה עובדת להיכנס למשבצת המתלוננת על הטרדה מיניח בעבודה. בעיקר כשלא היא יזמה את הבירור במקום העבודה   המשך קריאה »

לאשה | הרעת תנאים לאחר חופשת הלידה

על הבעייתיות בחוק המחייב החזרה של העובדת לאחר חופשת לידה התראיינתי בעיתון לאשה   המשך קריאה »

הארץ | אין תועלת באיסור לפטר אחרי חופשת הלידה

הארץ" 3.2.07. המחוקק האריך את האיסור לפטר אחרי חופשת לידה מ-45 יום ל-60 יום. האם השינוי ישאיר נשים במוקמות עבודה?   המשך קריאה »

סלונה | מילא ורדה בית המשפט לא יותר טוב

האם עובדת שמעדיפה לשתף פעולה עם הבוס, כדי לא לאבד את מקום העבודה, תוכל לצלוח את בית המשפט?   המשך קריאה »

Ynet | הארכת חופשת הלידה: לא ברור מה האריכו

19.10.09 Ynet. מאמרי בעקבות הצעת החוק להארכת חופשת הלידה. זו בעצמם חופשה ללא תשלום, לא צריך להתלהב   המשך קריאה »

הארץ | מחסום שלוש השנים

מאמר ב"הארץ" על הצעת החוק שעברה להאריך את תקופת ההתיישנות בתביעות על הטרדה מינית משלוש שנים לשבע שנים   המשך קריאה »

תקרת הטריאתלון

פוסט אישי. במימיו העכורים והמלוחים של הים התיכון הבנתי מה זאת "העצמת נשים"   המשך קריאה »

דה מארקר | הטרדות מיניות בהייטק

ראיון לכתבה בדה מארקר 28.7.17 על הטרדות מיניות בהייטק   המשך קריאה »

הארץ | האם אפשר להטיל על חיסיון על שם של תובעים?

אינטרס חברתי לעידוד תביעות נגד בעלי שררה, בפרט של אוכלוסיות מוחלשות, יכול לגבור במקרים מסוימים על עיקרון פומביות הדיון   המשך קריאה »
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה
דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין הטרדה מינית בעבודה, דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה 2002 - 2016 developed by: roimil.com
כל הזכויות שמורות לעורכת הדין מיה צחור, עורכת דין
הטרדה מינית בעבודה דיני עבודה וזכויות נשים בעבודה
2002 - 2016
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי, לפי עובדותיו ונסיבותיו של
כל מקרה, וכל העושה שימוש במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
* המידע באתר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי,
לפי עובדותיו ונסיבותיו של כל מקרה, וכל העושה שימוש
במידע, עושה זאת על אחריותו בלבד.
developed by: roimil.com