יותר מ-25 שנות ניסיון בדיני עבודה, הטרדה מינית בעבודה, אפליה.

תביעת פיצויים בגין הטרדה מינית בעבודה

הטרדה מינית בעבודה פיצוי

כמה כסף מקבלים על הטרדה מינית?

זו השאלה ששואלים אותי מי ששוקלים להגיש תביעת פיצויים על הטרדה מינית בעבודה. 120,000 שקל זהו סכום הפיצוי המירבי ללא הוכחת נזק שאפשר לתבוע בבית הדין לעבודה בתביעה על הטרדה מינית במקום העבודה. אני כותבת מוטרדת, אבל הכוונה גם למוטרדים. כמובן שכדי להעריך מה סכום הפיצוי בנסיבות הספציפיות של המוטרד צריך ללכת לייעוץ משפטי אצל עו"ד הטרדה מינית.

תוכן עניינים

מתי אפשר להגיש תביעה על הטרדה מינית בעבודה נגד המעסיק?

המוטרדת יכולה להגיש תביעה אזרחית כספית על הטרדה מינית נגד המטריד וגם נגד מקום העבודה, רק אם יש עילת תביעה נגד מקום העבודה. אפשר להגיש תביעה גם נגד מקום העבודה אם מקום העבודה לא קיים למשל את חובותיו לפי החוק למניעת הטרדה מינית והתקנות למניעת הטרדה מינית, לא בירר את התלונה או לא נקט באמצעים למניעת ההטרדה המינית. מכל אחד מהם, מהמטריד ומקום העבודה, אפשר לתבוע 120,000 שקל בבית הדין לעבודה. קיראו כאן על הטרדה מינית – חובות מעסיק וכאן על  תביעה על הטרדה מינית נגד מעסיק.

הטרדה מינית בעבודה פיצוי

פיצויים על הטרדה מינית בעבודה – מה זה פיצוי ללא הוכחת נזק?

בדרך כלל פיצוי בשל עוולה מחייב הוכחת הנזק שנגרם לתובע. בענייני הטרדה המינית, במקרים רבים הנזק שנגרם הוא נזק לכבודו של המוטרד, לביטחונו העצמי ולזכותו לאיכות חיים סבירה במסגרת העבודה ובכל מסגרת אחרת. נזקים אלה טבועים בעצם ההתנהגות המטרידה, לכן יש בהוכחת ההתנהגות גם הוכחת הנזק. אם כך התובע לא צריך להוכיח נזק כלשהו כתנאי לפסיקת פיצויים.

הפסיקה קבעה כי הנזקים בגין הפגיעה מן הסוג הזה קשים ביותר להוכחה ולכימות, ומכאן הסמכות של בתי הדין לפסוק לפי שיקול דעתם, ללא הוכחת נזק, את סכום הפיצוי.

האם בכל תביעת הטרדה מינית בעבודה בתי המשפט פוסקים 120,000 שקל?

נכון שסכום הפיצוי  המקסימלי הוא 120,000 שקל. אבל בית הדין לא פוסק בדרך כלל את הסכום המקסימלי. בית הדין בוחן את הנסיבות כמו חומרת ההטרדה המינית, האם ההטרדה המינית היתה חד פעמית או מתמשכת, פערי הכוחות בין הצדדים, האם ההטרדה המינית היתה הטרדה מינית פיסית או הטרדה מינית מילולית. הפיצוי צריך להיות מצד אחד גבוה כדי להרתיע מפני הטרדות מיניות, ומצד שני להיות תואם לאופי ההטרדה המינית ולחומרתה.  אם ההטרדה המינית גרמה גם נזק למוטרדת, היא יכולה לתבוע פיצוי על הנזק בנוסף לפיצוי ללא הוכחת נזק שהוא על עצם ההטרדה המינית.ראו מאמר שכתבתי לעיתון הארץ שכותרתו "לא כולן שוות 50,000" (לא ני חיברתי את הכותרת).

פיצוי על הטרדה מינית מהם השיקולים לגובה הפיצוי?

השיקולים שיש להביא בחשבון בין היתר, הנוגעים למידתיות הפיצוי, הם:  עקרון השוויון בעבודה;  חומרת המעשה והמדיניות של מניעת הטרדה מינית; הפגיעה הלא ממונית שניתן לייחס להטרדה;  השכר הממוצע במשק;  השכר שהנפגעת הייתה אמורה לקבל. לאלה ניתן להוסיף את שכרו של המטריד;  האם הוטלו עליו תשלום פיצויים אחרים;  האם המטריד נענש בדרך אחרת, לרבות הרשעה פלילית, פיטורים, פגיעה בחיי המשפחה ובמצבו הנפשי; ועוד.

האם אפשר לתבוע פיצוי נפרד על כל מעשה של הטרדה מינית?

אם למשל מנהל החברה הציע הצעות מיניות חוזרות לעובדת הכפופה לו במשרדו במשך שבועות וחודשים, האם היא יכולה לתבוע ממנו 120,000 שקל בעבור כל הצעה? כלומר על כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד? בית הדין הארצי: אפשר לפסוק פיצוי עונשי בתביעה אזרחית על כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד, לפי הנסיבות. בית הדין פסק כי אפשר לפסוק פיצוי עונשי בתביעה אזרחית על כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד. זאת בהתאם לשיקול דעתו, לחומרת כל מעשה של הטרדה מינית בנפרד ולחומרתם המצטברת של המעשים.

הוצאות גבוהות לתובע אם זוכה בתביעת הטרדה מינית בעבודה

במקרים בהם עובד זוכה בתביעה לפיצוי מכוח החוק למניעת הטרדה מינית יש מקום לפסוק סכומים משמעותיים, שיביאו לביטוי את אופיו של ההליך, עלות ניהולו, מורכבותו, התמשכותו, מספר ישיבות בית הדין והיקפם, סכום התביעה והסכום שנפסק לטובת הנפגע/ת בתיק הטרדה מינית, אופן ניהול ההליך על ידי הצדדים ועוד.

מידת ההוכחה בתביעה על הטרדה מינית בעבודה

מידת ההוכחה הדרושה כדי להוכיח הטרדה מינית במקום עבודה היא כמידת ההוכחה הדרושה בהליך אזרחי רגיל. אין צורך ברמת הוכחה מוגברת או מעל ספק סביר כמו בדין הפלילי.

הטרדה מינית פיצוי, האם אפשר לתבוע גם את הנזקים האמיתיים?

נניח עובדת הוטרדה מינית ובעקבות ההטרדה היא לא עובדת במקום העבודה כמה חודשים טובים, נאלצת לעבור טיפול נפשי וסובלת מעוגמת נפש. עובדת כזו יכולה לתבוע בתביעה אזרחית על הטרדה מינית, בנוסף לפיצוי העונשי ללא הוכחת נזק, גם את נזקיה בפועל בשל ההטרדה המינית, ללא הגבלת סכום. למשל: הפסדי השתכרות, הוצאות לטיפול נפשי, כאב וסבל ונזק נפשי.

הליכי הדיון בתביעות הטרדה מינית על נזקים

לפני שנים מספר היגשתי תביעה על נזק נפשי על הטרדה מינית בשם עובדת וכבר בשלב התחלתי של הדיון התובעת היתה צריכה להגיש את כל מסמכיה ובהם ראיות על מצבה הנפשי בעקבות ההטרדה מינית. כבר בתחילת הדיון נתבקשו הצדדים להגיש את כל מסמכיהם, ושחיפת היומן האישי בשלב זה, כדי להוכיח את הנזק, היתה קשה ביותר למתלוננת.

פיצול הדיון בין האחריות לבין הנזק בתביעות הטרדה מינית

לפי הנחיות של בית הדין הארצי לעבודה (מיולי 2013),  מהלך הדיון המומלץ בתיקי הטרדה מינית הוא פיצול הדיון בין האחריות לבין הנזק. כלומר, קודם כל מוכיחים את ההטרדה המינית ואחר כך את הנזק הנפשי. מניסיון, הוכחת נזק נפשי בתביעות הטרדה מינית קשה בפני עצמה ולכן טוב עשה בית הדין הארצי כאשר גיבש מתווה דיוני.

חשוב להדגיש כי מדובר בהנחיה, ובית הדין האזורי לעבודה רשאי לפי שיקול דעתו להורות על התנהלות דיונית אחרת בתביעות הטרדה מינית. הנה עיקריה:

התובע/ת רשאי/ת לצרף לכתב התביעה על הטרדה מינית תיעוד רפואי או חוות דעת רפואית לביסוס התביעה. גם הנתבע רשאי לעשות כך.

בית הדין האזורי רשאי לפי שיקול דעתו להורות על פיצול הדיון  בשאלת האחריות לעצם שאלת ההטרדה מינית ובשאלת הנזק בעקבות ההטרדה המינית . קודם יגובש ממצא אם בכלל היתה הטרדה מינית ואחר כך תידון שאלת הנזק.

אם לאחר קבלת הראיות וטיעוני הצדדים בשאלת ההטרדה המינית יקבע בית הדין האזורי כי הוכחה עילת תביעה של הטרדה מינית, רשאי בית הדין לקבוע את עובדות המקרה ולהורות על הגשת חוות דעת רפואיות ועל מינוי רופא מומחה מטעם בית הדין.

אם בית הדין הורה על מינוי מומחה רפואי מטעמו, הוא רשאי להתייחס בהחלטתו להיבטים האלה: מי המומחה; העמדת התובע/ת לבדיקת רפואית על ידי המומחה; הנחיה למומחה להמציא לבית הדין חוות דעת רפואית על בסיס עובדות המקרה של ההטרדה המינית שנקבעו בהחלטת בית הדין; קביעה בדבר תשלום שכר הטרחה של המומחה; פירוט החומר שיומצא למומחה: עובדות המקרה של ההטרדה המינית שנקבעו בהחלטת בית הדין, כלל החומר הרפואי הנדרש, חוות דעת רפואיות מטעם הצדדים ככל שימצאו לנכון.

בנוסף, לאחר שהוכחה עילת התביעה של ההטרדה המינית רשאי בית הדין להורות לצדדים להגיש ראיות ולהביא טיעונים בנוגע להוכחת הנזק שנגרם בעקבות ההטרדה המינית . במסגרת זו רשאי בית הדין לפי שיקול דעתו, להורות על הזמנת המומחה הרפואי לחקירה.