"תחזרי מחופשת לידה, הרי אנחנו חייבים להחזיר אותך ל-60 יום. אבל תדעי לך שאחרי 60 יום את מפוטרת"
לא תמיד אקט הפיטורים בחופשת לידה הוא אקט רשמי, מכתב פיטורים ביד. לפעמים מנהלים אומרים לעובדת, תחזרי, אבל תדעי לך שאת מועמדת לפיטורים. אם העובדת מחליטה שלא לחזור כי אין לה עתיד במקום העבודה הזה, האם זו התפטרות?
פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים (דצמבר 2013) דן בתיק שנסיבותיו דומות. העובדת הגיעה למקום העבודה בזמן חופשת לידה כדי לתאם את המשך החופשה ללא תשלום. בפגישה עם מנהליה הם אמרו לה, שבכוונתם להמליץ על פיטוריה. העובדת טענה: זו שיחת פיטורים. המעביד: זו היתה שיחה חברית בלבד, בכלל לא היה בסמכותם של המנהלים לפטר את העובדת.
המעסיק ניסה לגרום לעובדת להבין שאינה רצויה
נפסק כי מטרת השיחה עם התובעת הייתה לגרום לתובעת להבין שאינה רצויה ולגרום לה שלא לחזור לעבודתה מיוזמתה אלא לחפש מקום עבודה אחר. כל זאת אף לאחר שהיועץ המשפטי התריע כי אין לעשות כן.
אמנם, שיחה זו לבשה כסות של התחשבות ודאגה לתובעת, אולם,מדובר הלכה למעשה ברצון חד משמעי לסיים את עבודת התובעת.
דבריהם של המנהלים לא אפשרו את חזרתה של התובעת לעבודה, ויש לראות בהם כפיטורים לכל דבר, גם אם הם לא היו מוסמכים באופן רשמי לפטרה.
אין לצפות שהתובעת תחזור למקום עבודה שהודיע לה שתפוטר אחרי 60 יום
אין לצפות מהתובעת לחזור למקום עבודה בו ממוניה הישירים הביעו את דעתם ועמדתם ביחס לטיב עבודתה ולהמשך דרכה במקום העבודה, לפחות מבחינתם. על אף שהעדים המעסיק כולם טענו לחוסר שביעות רצון מעבודתה של העובדת, עוד בטרם יצאה לחופשת הלידה, הרי שכל ראיה לכך לא הוצגה וגם לא הוצגה ראיה כי הדבר הובא לידיעת התובעת.
בית הדין ראה בחומרה את העובדה שהתובעת פוטרה במהלך חופשת הלידה, בלי שניתנה לה הזדמנות אמיתית לשוב לעבודה ולהוכיח את עצמה. ההודעה נמסרה לתובעת בהפתעה מבלי ליידע אותה מראש על תוכן השיחה.
בית הדין פסק לעובדת פיצוי של 56,000 שקל לפי חוק עבודת נשים ועוד פיצוי של 8,000 שקל לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
או שתתפטרי או שתחזרי ונפטר אותך
פיצוי של 84,000 שקל הוטל על עיתון המודיע שהודיע לעובדת במהלך חופשת הלידה שיש לה שתי אפשרויות: או שתתפטר וישלמו לה חודשיים; או שתחזור ל-45 יום שבסיומם תפוטר.
העובדת חזרה לעבודה, לתפקיד זוטר, היא כבר לא היתה עורכת אלא כתבת. באמצע התקופה המוגנת מפיטורים קיבלה הודעת פיטורים.
בית הדין הטיל בפסק הדין (29.11.15) פיצוי כספי כדלקמן:
←פיצוי של 27,480 שקל לפי חוק עבודת נשים שהוא פיצוי על הפגיעה בשכר ומכפלת ההפרש ב-150 אחוז.
פיצוי על נזק לא ממוני לפי חוק עבודת נשים שהוא פיצוי עונשי על עצם ההפרה: 15,000 שקל.
←פיצוי על אפליה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה: 15,000 ₪.
←פיצוי בגין הפרת חובת השימוע: 25,000 שקל (בערך שתי משכורות).
←פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד לפי חוק הודעה לעובד:1,500 ₪.
יוצא מזה שהפיצוי העונשי על עצם הפרת החובה להשיב לעבודה לאחר חופשת הלידה עומד על 15,000 שקל לפי חוק עבודת נשים ו-15,000 שקל לפי חוק שוויון הזדמנויות. הפיצוי שנובע מ-150 אחוז נובע מגובה השכר.
מאחר שתביעות על שינוי תנאי העבודה ופיטורים לאחר חופשת הלידה הן בדרך כלל על עצם המעשה, ולאו דווקא פגיעה בתנאי השכר, נכון יהיה אם בתי הדין יפסקו פיצויים עונשיים משמעותיים יותר. למשל, לפי חוק שוויון הזדמנויות וגם חוק עבודת נשים אפשר לפסוק פיצוי מקסימלי של 50,000 שקל לפי כל אחד מהחוקים. ללא פסיקה משמעותית, לא יוגשו תביעות ולא תהיה הרתעה.
השופט העיר בסוף פסק הדין על כך שהעובדת הקליטה את המעסיק. לדעתו, יש בכך טעם לפגם לדעתי.
